חיפוש

באה טבעי: תיקון השבועות שלי

שרון ליפקינד על יום הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה אם תרצו, או בשמו המוכר ביותר - חג השבועות, שהפך לצערן של הפרות, העזים והכבשים, להיות חג החלב

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

החג בו הילדות והילדים לובשים לבן, מתיזים מים, ממלאים את מלוא הטנא בביכורי האדמה ושרים "סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים", שינה את פניו. ה"ביכורים" בטנא של הילדים מתמלאים משנה לשנה בקופסאות לבנות עם יוגורטים וגבינות, הילדים שרים ״והפרה אומרת מו, את החלב שלי בואו תטעמו" ומאמינים שיש פרות שמחות. ספירת העומר למעשה, הם שבעת השבועות בהם אנו מחכים כדי לקצור את החיטה שמתחילה להבשיל בערב פסח, ובעצם משם התגלגל כל מנהג אכילת מוצרי חלב.

 

במקורות, תבואת האדמה נקראת חלב, ומשם גם הגיעה המילה כפי שהיא מוכרת לנו היום. התורה משולה לחלב, נכון. אבל לא לחלב שטומן בתוכו אנטיביוטיקה וצער בעלי חיים. חלב אם מגיע מאימא, כמו שהתבואה, מאימא אדמה. "ארץ זבת חלב ודבש" הוא אחד הכינויים המשבחים את החקלאות ואת אדמת הארץ. אבל יש מי שירוויח אם נחשוב שזה הזמן לקנות יותר עוגות גבינה, בלינצ'סים ובורקסים- מי שנהנה מההתמכרות שלנו לסם הלבן, מי שמעדיף שנחשוב שיש פרות שמחות (או שלא נחשוב בכלל), ושנאמין בכל ליבנו שהן אוהבות את זה, הן הרי נוצרו בשביל לתת לנו חלב. יש מי שרוצה את הכסף שלנו ובתמורה ייתן לנו תמורה מלאה - הרגשה של מלכים ומלכות, כמו שאנחנו אוהבים. 

 

כל נקבה בטבע יכולה לייצר חלב רק כשיש לה בשביל מי. כמו בנות האדם, כך הפרות, העזים, הכבשים ושאר היונקות. העגלים, הטלאים והגדיים- לרוב לא מקבלים מהחלב הזה בכלל. האימהות והגורים שלהן, לא זוכים להיות ביחד. הזכרים הקטנים נמסרים לטיפולה של תעשיית הבשר, בעוד הנקבות ימשיכו לתפקד כמכונת הריונות נטולת רגשות לשארית חייהן הקצרים בהרבה מזה שתכנן להן הטבע. את הכאב הזה, לא תוכל להסתיר שום מלמלה, תחרה או טנא חגיגי ומקושט.

 

במהלך שבעת השבועות בהם מחכים לשיבולת שבשדה, חוגגים עצמאות (מה שכמובן עולה להמוני טלאים ופרגיות בחיים) בדיוק יום אחרי יום הזיכרון, היום שבו כולם עוצרים הכל, מתרגשים ומזדהים עם "ישוב טלה אל חיק האם, ישכב בדיר ויירדם, והכבשה תישק אותו והיא תקרא אותו בשם". אז איך יכול להיות שהפכנו להיות אלה שלוקחים את הטלה (והגדי והעגל הרך) מאימא שלהם? האם לזה התכוון המשורר כשאמר: "לא תאכל גדי בחלב אמו?" או שאולי ההתפתחות שלנו כאנשים, הורסת לכל שאר העולם?

 

כולנו גדלנו עם הידיעה שהפרה ״נותנת״ חלב. בספר הקלאסי ״איה פלוטו״ של לאה גולדברג, הפרה מייצרת גבינה לילד שרגיל לדעת שהיא נוצרה בשבילו. הכבש הששה עשר (יהונתן גפן) גידל דורות של ילדים שאוהבים שוקולד ועוגות גבינה, האוטו הגדול והירוק שמביא ביצים וחלב לתנובה, לא עצר אף פעם כדי לספר לנו מאיפה בדיוק הגיעו הביצים והחלב האלה. והאריה שאהב תות (תרצה אתר) לימד את הילדים שצריך לאכול מה שאימא אומרת: בשר וגבינה. (לא ביחד, רחמנא לצלן)

 

המכירות של המוצרים החלביים בימי החג מזכירים את גרף המכירות של ורדים, יין ושוקולד ביום האהבה. אהבה אמיתית, כמו של החיות בטבע, מסתפקת בליטוף ובחיבוק, וחג זו הזדמנות אמיתית להתחדשות. להפסיק את האוטומט ולחשוב, מאיפה מגיע כל הלבן הזה? האם אני רוצה לקחת חלק בכאב רק כי ממש ממש נעים לי וטעים לי? 
הבשורות הטובות הן שמי שבכל זאת רוצה לחגוג מסורת לבנה, יכול לעשות את זה. יש המון אופציות. רק צריך להוציא את הראש מהאדמה.

  

סלינו על כתפינו

מילים: לוין קיפניס | לחן: ידידיה אדמון

 

סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, 
מקצות הארץ באנו, הבאנו ביכורים. 
מיהודה ומשומרון מן העמק והגליל 
פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, 
הך בתוף חלל בחליל! 

 

שדינו וגנינו הבשילו יבולים, 
כרמינו, מיקשותנו ביכרו פרי הילולים. 
תאנים ותפוחים ענבים ושקדים. 
פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, 
הך בתוף חלל בחליל! 

 

מה טובו מעגלינו, מה יפו הטורים! 
זימרת הארץ לנו, הבאנו ביכורים, 
מגולן מבשן מן הנגב והירדן! 
פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, 
הך בתוף חלל בחליל!!    

 
חג שבועות תעשה לך
וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו
ארץ נתנה יבולה ארץ זבת חלב ודבש
 

עוד ב-דעות:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.